יצחק אבינו קורא לבנו עשיו ומצווה עליו: ״…וְצֵא הַשָּׂדֶה וְצוּדָה לִּי צָיִד וַעֲשֵׂה לִי מַטְעַמִּים כַּאֲשֶׁר אָהַבְתִּי וְהָבִיאָה לִּי וְאֹכֵלָה בַּעֲבוּר תְּבָרֶכְךָ נַפְשִׁי בְּטֶרֶם אָמוּת״.
רבקה אימנו שומעת את הדברים (חז״ל אומרים ששמעה ברוח הקודש), ומצווה על בנה יעקב אבינו: ״וְעַתָּה בְנִי שְׁמַע בְּקֹלִי לַאֲשֶׁר אֲנִי מְצַוָּה אֹתָךְ לֶךְ נָא אֶל הַצֹּאן וְקַח לִי מִשָּׁם שְׁנֵי גְּדָיֵי עִזִּים טֹבִים וְאֶעֱשֶׂה אֹתָם מַטְעַמִּים לְאָבִיךָ כַּאֲשֶׁר אָהֵב וְהֵבֵאתָ לְאָבִיךָ וְאָכָל בַּעֲבֻר אֲשֶׁר יְבָרֶכְךָ לִפְנֵי מוֹתוֹ״.
יעקב אבינו עושה כמצוות אימו, היא מלבישה אותו את עור גדיי העיזים, וכך התורה מספרת כיצד בא יעקב וקיבל את הברכה מיצחק אבינו במקום עשיו הרשע.

הערה: התמונות, האיורים והאילוסטרציות של סיפורי התורה, אינם משקפים את האמת מבחינה הלכתית, וכל מגמתינו היא לתת מושגים כלליים לגבי סיפורי התורה.